|
A Glimpse into the world of an extremely low-birth-weight, prematurley (born infant: a case study of a 10 years-old boy)(2001)
The dificulties entailed in mother's relationship with their prematurely born children. (2012) Ofra Lubetzky, PhD 1; Liora Navon, PhD
The "unthought known": Uncovering with the aid of psychotherapy what has not been thought out from premature traumatic and painful early experience (2013)
Maternal anxiety and stress before and after birth and multidimensional long-tem effect (2013)
The difference of the two modes of birth process: cesarean section delivery versus vaginal delivery and the influence on infant well-being and parents' behaviour (2014)
Creators and creativity: The relationship between the artist's work and events that took place in his/her early life (2015)
The picture of a mother as reflected in the poems of two poets (2016)
Maturation of habituation, sleep-wake cycles before and after birth, and maternal care (2016)
מן העיתונות
 |
מתוך: "זכרונות של עובר" |
| מאת: בתיה טולדנו | מגזין הורים וילדים | אוקטובר 2010 |
ד״ר עפרה לובצקי, פסיכולוגית קלינית המעבירה קורס בנושא פסיכולוגיה פרהנטלית ופרינטלית באוניברסיטת תל-אביב, מסבירה מדוע תחום זה התפתח רק בעשורים האחרונים. ״עם כניסתו של מכשיר האולטרה-סאונד ניתן היה לצפות בתנועות העובר ברחם, בהבעות פניו, בתגובותיו לסביבה החיצונית ועוד. האפשרות לעקוב מקרוב אחר העובר באמצעות מכשיר האולטרה-סאונד ודרכים אחרות נוספות, הפכו תחום זה למאתגר ולמסקרן עבור חוקרים רבים. בתוך כך, מחקרים על התקופה הפרהנטלית והפרינטלית, המערבים מחקרים מתחום האמבריולוגיה – חקר העובר, הנוירוביולוגיה – חקר הביולוגיה של מערכת העצבים והמוח, הפסיכולוגיה הקלינית, הביולוגיה המולקולרית ותחומים נוספים, צברו תאוצה בעשורים האחרונים״
לדבריה, בבסיס גישה זו עומדת הנחה כי החוויות המוקדמות בחיינו משפיעות על ההתפתחות, על עיצוב אישיותנו ואף על יכולתנו לקיים מערכות יחסים איכותיות לאורך חיינו. תפיסה זו החליפה את התפיסה שרווחה בעולם המערבי, לפיה הורות מתחילה עם הולדת התינוק, והשנים הראשונות קובעות את תפקודו בהמשך חייו.
״רק לפני כמה עשורים חשבו שהעובר הוא יצור פאסיבי שאינו מודע לסביבתו. הרחם נחשב כמרחב מוגן, מקום מבודד מפני גירויים מבחוץ שלא מקיים אינטרקציה עם הסביבה. בנוסף, סברו כי מוחו של העובר אינו מפותח דיו,כך שין לו אפשרות ללמידה ולזכרון, אין לו רגשות או התנסות אישית. התיאוריות הפסיכולוגיות מיקמו את הופעת המודעות העצמית והפעילות הקוגנטיבית רק בשנה השניה לחיים.
כיום, בעקבות המחקרים, אנו יודעים שהעובר חי ברחם חיים אנושיים מלאים, משמעותיים, פסיכולוגיים וחברתיים. הוא מסוגל לחוש, לאסוף רשמים מהמתרחש סביבו ואלה מעצבים את מוחו ומערכותיו. יש לו תחושת עצמי וקיים תפקוד של למידה וזיכרון״, מסבירה ד״ר לובצקי |
|
 |
מתוך: ״עובר על הספה״ |
| מאת: לימור גל | מגזין מנטה | אוגוסט 2009 |
לא מספיק שהילד במרכז, צריך גם להתחשב ברגשותיו עוד לפני שהוא נולד. כך טוענת הפסיכולוגיה הטרום לידתית, תחום מחקר עוברי למדי, אך צובר תאוצה.הפסיכולוגיה העוברית הזאת, שצוברת תאוצה בעולם בעשורים האחרונים, מניחה שלחוויות ברחם ובזמן הלידה יש השלכות על עיצוב האישיות. ״לעובר יש חיים אנושיים מלאים, פסיכולוגיים וחברתיים, לפני הלידה״, אומרת ד״ר עפרה לובצקי, פסיכולוגית קלינית ומרפאה בעיסוק, שמלמדת קורס בנושא בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת תל אביב.״ הבסיס לתחושת הבטחון והאמון נקבע כבר בחודשים הראשונים להריון, וההיקשרות לאם מתחילה כבר ברחם״
אנשי הפסיכולוגיה הטרום- לידתית, שנמנים עמם אנשים ממגוון תחומים שנוגעים בהתפתחות העובר, מנסים לקדם את הרעיון שלפיו התינוק נולד עם השפעת חוויות רגשיות שעברו על האם בזמן שהיה ברחם. בשנות ה-70 וה-80 הוקמו האיגוד האירופאי לפסיכולוגיה טרום- לידתית וסב- לידתית (ISPPM) ומקבילו האמריקאי ( APPPAH), שמפרסמים כתבי עת ומקיימים כנסים בינלאומיים.גם לובצקי, אם לשלשה, עבדה במלוא המרץ בזמן ההריונות. ״עם כל ילד עשיתי תואר, היום לא הייתי עושה את זה״ , היא מודה. ״היום הייתי בוחרת להיות קשובה, נינוחה וסבלנית, הייתי מוותרת על דברים. המרוץ הזה בזמן ההריונות לא היה לטובה״
בעצם יש כאן חזרה לרעיון שהאחריות ובעצם האשמה, על כל כך הרבה בעיות של התינוק והאדם הבוגר מוטלת על האשה ועל הרחם שלה?
לובצקי: ״יש כאן חזרה לרעיון שאיכות החיים של האמא חשובה מאוד, ושהתפקוד שלה, פיסית וגם נפשית, משפיע על ההתפתחות ואיכות החיים של התינוק. זהו מסר שחשוב להעביר להורים ולמטפלים״. |
|
|
מתוך : "10 עובדות על החיים בתוך הרחם"״דו-שיח עם העובר״ - יעוץ מקצועי: עפרה לובצקי |
| מאת: אראלה טהרלב בן-שחר | מגזין מנטה | אוגוסט 2009 |
| הידעתם? אפשר להתחיל לנהל דו-שיח עם העובר אחרי השבוע ה-24. לדו-שיח הזה קוראים הפטונומיה. למעשה, זו שיטה המסייעת לשכלל את הקשב ואת התקשורת עם התינוק שבבטן. במהלך ליווי הריון הפטונומי לומדים ההורים באמצעות מגע ולחיצות ׳לזמן את העובר׳ לפגישה ולתקשר איתו. אפשר להתחיל לתרגל שיטה זו החל מהחודש החמישי. |
|
|
